1. פנים. סלון - יום 1.
סלון בינוני בגודלו ומכיל ספה זוגית עליה מתרפקת רות (אישה
באמצע שנות השלושים של חייה), וצופה במרקע הטלוויזיה המציגה את
הסרטים המצויירים של הבוקר. רות לבושה בשמלה עם שסע. רגלה נעה
קלות ומגלה טפח מירכה העטויה בשכבת צלוליטיס קלה. בפינת הסלון
זרוק תיק גב, ילקוטו של אילון, בנה של רות. רות אינה רואה את
התכנית הזאת סתם מתוך שעמום, אלא ממש נהנית ומתלהבת ממנה.
הטלוויזיה נכבית. רות מסתכלת בשלט שעל השולחן, בחזרה במרקע
הטלוויזיה האפור, מרימה את השלט ולוחצת על עליו. הטלוויזיה
אינה מגיבה. רות קמה ממקומה, ניגשת לטלוויזיה ומדליקה אותה.
רות חוזרת ונשכבת על הספה ומתמכרת לסרטים המצויירים.
אילון (תלמיד בית-ספר יסודי כבן 10) נכנס לחדר. רות פורצת
בצחוק למראה גאג מצחיק במיוחד בתכנית. אילון מביט במבט מוכיח
ברות, אך היא לא שמה לב אליו וממשיכה להביט בטלוויזיה. אילון
ניגש לתיק שלו, ומרים אותו.
רות
בוקר טוב אילון.
2. פנים. מטבח - יום 2.
אילון לוקח כריך עטוף בנייר לבן מהשיש ותוחב אותו לתיק.
3. פנים. סלון - יום 3.
רות שוכבת מול הטלוויזיה. אילון נכנס לסלון מכיוון המטבח.
אילון
את חייבת להפסיק לראות ת'דברים האלה. זה לא לגיל שלך, אמא.
רות
אתה סתם מקנא.
אילון מסתכל על הטלוויזיה לשניה, על אימא שלו, נפנה אל הדלת,
ופותח אותה.
אילון
ביי.
רות לא מגיבה, ואילון יוצא החוצה וסוגר את הדלת אחריו. רות
מעיפה מבט חטוף לעבר הדלת.
רות
ביי.
על המסך נהרגת חייה מזן בלתי ברור בצורה ברוטלית ביותר,
ומופיעה כתובית: "The End". רות נאנחת, קמה מהספה, וניגשת
למטבח.

4. פנים. מטבח - יום 4.
במרכז המטבח עומד שולחן אוכל מפורמייקה, כרגע ריק לבד ממכשיר
טלפון אלחוטי. לידו כיסאות כאשר על אחת מהן שמוטה מגבת מטבח.
בפינת המטבח מקרר גדול, ומדיח כלים. על המקרר תלוי דף נייר
מצהיב עליו מצוירת בסגנון ילדותי אישה אדומה עם שיער צהוב,
ומעליו כיתוב: "אני אואב אותך אימא". מאחורי הברז בכיור המטבח
יש לוח חיתוך מפלסטיק לבן. על מדף במטבח סדורות כוסות. על הקיר
תלויים כלי מטבח, ביניהם סכין חדה ואימתנית במיוחד. רות עוקפת
את השולחן, ניגשת לארון המטבח ושולפת חפיסת קורנפלקס חדשה. היא
פותחת אותה, לוקחת מספריים התלויים על הקיר וגוזרת את השקית
שבפנים. רות מחזירה את המספריים למתלה שלהן. היא חוזרת, פוערת
את השקית, ומגלה להפתעתה שבתוך השקית יש פיסת נייר קרטון
מלבנית קטנה. היא מוציאה את פיסת הנייר, קוראת את הכתוב עליה,
ומחייכת מאושר. רות מושכת כיסא ומתיישבת. היא לוקחת את הטלפון
האלחוטי ומחייגת, כולה נרגשת.

5. פנים. משרד מפואר - יום 5.
אלי (גבר לבוש בחליפה מהודרת, בשנות השלושים המאוחרות לחייו),
בעלה של רות,  יושב במשרדו על כורסת עור, ומדבר בטלפון. לפניו,
על שולחן משרדי, מונחים תיקים משרדיים וחוזים.
אלי
כן אני מבין, אבל אני לא בטוח שזה הזמן המתאים.
אלי מרים את הדף העליון של אחד החוזים וממעיין ברפרוף באחד
הסעיפים.
אלי
תראי, אני בדיוק עסוק עכשיו בהרבה פרוייקטים. אני לא יכול
לעזוב את הכל באמצע ולנסוע סתם כך לאיטליה. מה יש לי לעשות
באיטליה ועוד עכשיו?
מדלת המשרד מציצה מזכירתו של אלי, יערה (בחורה צעירה, חתיכה,
לבושה בלבוש משרדי הולם, אך מגלה מספיק טפחים כדי לעודד את
הדמיון). אלי מחייך ומסמן לה להיכנס.
אלי
שנייה רגע רות.
יערה מגישה לאלי מסמך. אלי מכסה את שפופרת הטלפון.
יערה
תמיר ביקש שתעיין בזה ותחתום.
אלי
תודה, יערה, אשתי על הקו, אוקיי? נדבר אחר כך.
יערה
מצוין.
יערה נפנית לכיוון הכניסה, מנשקת את המזוזה בפיה ויוצאת. אלי
מבחין בזה ומחייך בהנאה.
אלי
כן, אני אתך.
לא, סתם מהרבנות בקשר לאיזה בעיה עם המזוזות במשרד.
אלי מסתכל על המסמך שיערה כרגע הביאה לו.
אלי
רגע תעצרי. מתי הדבר הזה יוצא?
אלי לוקח את העט הנובע שלו וחותם על המסמך.
אלי
ב-א-מת? ומה את חושבת נעשה עם אילון? יש בית ספר בתאריכים
האלה. ואל תגידי שנשים אותו אצל אימא שלי. אני לא רוצה שהוא
יתקרב למטורללת הזאת, ואימא שלך גרה באיזה חור...
אלי לוקח את המסמך שעליו חתם ומכניס אותו לתיבת דואר יוצא.
אלי
טוב, לא צריך להתעצבן, אבל תביני, יש כאן אילוצים. אני לא יכול
סתם ככה לעזוב את העבודה.
מה הקשר לזוגיות שלנו? תאמיני לי לפעמים אני פשוט לא מבין את
הראש שלך. לא מבין.
אלי לוקח מסמך אחד ומתחיל לעיין בו.
אלי
נדבר על הזה בבית, טוב? יש לקוחות שמחכים לי. טוב?
מה? מה לא בסדר עם הטלוויזיה? מה זאת אומרת היא נכבית ונדלקת
מעצמה? איזה מין דבר זה? [נאנח] טוב, בסדר אני אקח אותה לתיקון
ביום שישי. כן, ביום שישי. יהיה בסדר מה את דואגת?
אלי לוקח מסמך אחר מן הערמה ומתחיל לעיין בו.
6. פנים. מטבח - יום 6.
רות יושבת על אותו כיסא, פניה קפואות, מכשיר הטלפון שמוט על
השולחן. היא מתרוממת בלאות, וניגשת למקרר. מהמקרר היא מוציאה
סלסלה עם תותים וקרטון חלב, ומניחה אותם על השיש. רות שולפת את
לוח החיתוך מאחורי הברז, שמה עליו שלושה תותים ומתחילה לקצוץ
אותם בסכין האימתנית שמופיע באורח פלאי בידה. אחרי שסיימה לקצץ
אותם היא שופכת קורנפלקס מהחפיסה הפתוחה לתוך קערה, זורה עליה
את חתיכות התותים. רות פותחת את קרטון החלב ומתכוננת למזוג חלב
לקערה.

7. פנים. חדר מדרגות - יום 7.
שלט תלוי על דלת דירתה של רות ועליו כתוב: "כאן גרים אלי, רות
ואילון פרובשטיין". על הדלת דופק אגרוף גברי.
8. פנים. מטבח - יום 8.
רות מניחה את החלב.
רות
  [צועקת]
רגע.
9. פנים. כניסת לדירה - יום 9.
רות מביטה בחיוך מלא הערכה בבועז (בחור בסוף שנות העשרים שלו,
גבוה ויפה תואר, לבוש בבגדי קיץ קצרים) העומד בפתח.
בועז
הי, אני השכן החדש שלכם, ורציתי לדעת אם יש לך במקרה חלב, כי
פשוט...
רות
בוא תיכנס. חבל שלא ביקשת מיליון דולר. אני בדיוק עכשיו הוצאתי
לעצמי חלב.
בועז מחייך והולך אחרי רות.
10. חוץ. חצר בית ספר - יום 10.
אילון יושב בחצר עם החברה שלו תיתי, שמשחקת בטמגוצ'י מצפצף.
אילון מרים אבן וזורק אותה.
אילון
אנ'לא מבין אותה.
תיתי
לא יודעת גם אימ'שלי לפעמים מוזרה.
אילון מסתכל על תיתי, על המכשיר שלה, ובחזרה על החצר. אילון
מרים עוד אבן וזורק אותה.
אילון
אימא שלי כל הזמן.
תיתי מצחקקת.
תיתי
לא יודעת.
חכה, אני צריכה להאכיל את יורגן.
תיתי לוחצת על לחצנים בטמגוצ'י שלה שמצפצף באושר.
אילון
במקומה הייתי מת מבושה.
11. פנים. מטבח - יום 11.
 רות עומדת במטבח ואוחזת בקרטון החלב. בועז עומד בכניסה
למטבח, נבוך.
רות
שנייה, אני רק אמזוג לעצמי קצת ואז אתן לך לקחת אליך.
בועז
באמת לא צריך, אני רק רציתי לשתות קצת, באמת.
רות
לשתות? חלב?
בועז
 [בהססנות]
כן, זאת אומרת, אני אוהב את זה...
רות מסתובבת אל השיש.
רות
אין בעיה בכלל, תכף תקבל כוס חלב טעים ומזין.
רות לוקחת כוס מהמדף ומתחילה למזוג חלב.
רות
איך אמרת קוראים לך?
בועז
בועז.
רות מניחה את כוס החלב על השולחן.
רות
אל תתבייש בועז, בוא, שב.
בועז מתיישב מחוסר ברירה ואוחז בכוס החלב. רות מוזגת חלב לתוך
קערת הקורנפלקס עם תותים שלה. היא לוקחת אותה ומתיישבת.
רות
אז מה, חלב, הא?
בועז
אז מה, קורנפלקס עם תותים?
רות מחייכת. בועז לוגם מכוס החלב.
רות
כן, כשאני ב-down, אני מרשה לעצמי.
בועז
למה את ב-down?
רות
עזוב, כל מיני סיבות. אז מה, אתה השכן ממול?
בועז
לא בדיוק, אני גר למטה, בקומת המרתף. הרבה מקום,
בועז מחייך.
בועז
לא הרבה שכר דירה, את יודעת איך זה.
רות
לא ידעתי שאנשים ממש גרים שם. מה אתה עושה?
מדי פעם בזמן שהם מדברים, רות אוכלת מהקערה שלה ובועז לוגם
מהכוס שלו.
בועז
אני אנימטור. סרטים מצויירים וכאלה.
בועז מסתכל על רות שאוכלת את הקורנפלקס שלה בצורה רעשנית. רות
בקושי מסתירה את התלהבותה, ומסיימת מהר לבלוע את הקורנפלקס
שבפיה.
רות
מה אתה אומר? איזה יופי. אני מתה על סרטים מצויירים.
בועז
ב-ס-דר. לא צריך לצחוק עלי. אני יודע שזה לא "אמנות גבוהה",
אבל זה עבודה. לפעמים אפילו מקבלים על זה כסף וזה.
רות
לא, באמת. אני לא אוהבת אופרות סבון, עם כל הרומנטיקה המצועצעת
הזאת. לא סובלת את זה.        מקנאת כמו אש.
בועז משפיל את עיניו.
בועז
תראי, הייתי מת להיות כמו האמנים האיטלקים הגדולים, ולעשות
איזו קפלה סיסטינית או משהו, אבל אני חייב להסתכל על המציאות.
גם ככה
הטלוויזיה בחדר הסמוך מתעוררת לחיים ומתוכה נשמעים צלילי
גיטרות בדיסטורשן עז. רות קמה לכבות אותה.
בועז
קשה ל...
 בועז מבחין שרות קמה.
רות (O.S)
היית פעם באיטליה?
בועז
לא, אני מת להיות שם כבר הרבה שנים, אבל כל פעם משהו מפריע,
ועכשיו את יודעת... אין כסף.
בועז מסתכל סביב, סוקר את דף הנייר הצהיב שעל המקרר. המוסיקה
נעלמת.
רות (O.S)
אתה יודע למדתי באוניברסיטה איטלקית ותולדות האמנות אבל אין
 רות נכנסת.
רות
כל-כך מה לעשות...
רות רואה את בועז, עוצרת פתאום ומצחקקת. לבועז יש שפם חלב.
בועז
מה, מה לא בסדר?
רות
כמו ילד קטן. תעשה ככה.
רות מלקקת את האזור מעל פיה. בועז מחקה אותה, אבל מפספס חלק
מהחלב. רות לוקחת את מגבת המטבח ומנגבת את שארית החלב מפניו.
בועז
תודה.
רות
תבוא כל יום.
בועז
למה לא.
רות
בהחלט.
בועז
טוב מאוד.
הדיאלוג ביניהם כל כך דבילי שהם פורצים בצחוק. רות, מביטה
בקערה שלה, עכשיו, כמעט ריקה. היא לוקחת את הקערה ומניחה אותה
בכיור.
בועז
טוב, תראי, אהמ, מאוד נהניתי, אבל אני באמת אה חייב ללכת.
רות
חבל.
רות מושיטה ידה לבועז.
רות
בוא, אני אלווה אותך לדלת.
בועז אוחז בידה.

12. פנים. כניסה לדירה - יום 12.
דלת הדירה פתוחה לרווחה. רות נשענת על משקוף הדלת, מחייכת
ומסתכלת על בועז שמחייך אליה בחזרה.
רות
אם תרצה פעם חלב או משהו, אתה מוזמן לקפוץ.
בועז
בטח, גם את מוזמנת לבקר. אני וענת נשמח לארח אותך פעם במרתף.
רות מפסיקה לחייך.
רות
מה, שותפה שלך?
בועז
לא, זאת אישתי.
זאת אומרת אני מקווה, די בטוח שיהיה אפשרי...זאת אומרת היא
עורכת-דין וכל זה אז היא עובדת עד מאוחר אבל אני אדבר איתה.
רות כופה על עצמה חיוך מר.
רות
זה בסדר.

13. פנים. סלון- יום 13.
רות הולכת שפופה, מעיפה מבט חטוף בטלוויזיה הכבויה וממשיכה
לעבר המטבח.

14. פנים. מטבח - יום 14.
רות נכנסת למטבח, מסתכלת על הסכין שמונחת על השיש בתיעוב. היא
לוקחת את הכוס ממנה שתה בועז, ומכניסה אותה ואת הקערה מהכיור
למדיח הכלים. היא לוקחת את שאריות התותים ומרוקנת לפח שמתחת
לכיור בתוך הארון, ושוטפת את לוח הפלסטיק מנוזל התותים האדמדם.
רות מרימה את סכין החיתוך, מקרבת אותה לורידים שלה, ואז מנערת
את ראשה כאילו התעוררה מחלום בהקיץ ומשליכה את הסכין לכיור.

15. פנים. חדר מדרגות - יום 15.
בועז יורד במדרגות, נעצר, נשען על הקיר, ומתחיל לעלות בחזרה.
הוא מגיע בחזרה לדלת דירתה של רות, נוגע בדלת, מנער ראשו כאילו
התעורר מחלום ויורד בחזרה למטה.
16. פנים. סלון - יום 16.
רות מתהלכת בסלון, מביטה בטלוויזיה, מרימה את השלט, מתיישבת.
היא מנסה להדליק את הטלוויזיה מספר פעמים, אבל הטלוויזיה לא
נדלקת.