אני נזכרת בזה בשנייה שאני פוקחת עיניים וממהרת להתקשר לאימא
לברר את פשר החלום.

כלבים זה טוב, מאבחנת אימא שלי, חתולים ימח שמם היא רוקקת , זה
צרות, זה אויבים לא עלינו, השם ישמור.

אני נזהרת מחתולים במיוחד שחורים, אני תמיד יורקת שאני עוברת
על פניהם גם אם הם במדרכה השנייה, רק כדי להיות on the safe
side.
אני לא עוברת מתחת לסולמות ומשתדלת לחלום רק חלומות בצבעים של
גלידה וזריחה. שקיעה שלא נדע מצרות מסמלת מוות אומרת אימא שלי.


שאני מספרת לך שאתה מגיע בערב אתה מחייך חיוך עייף ומבטל כזה
שרק מדגיש את הכחול של העיניים שלך מרושתות הקמטים ואז אני
רוצה לעטוף אותך כולך בתוך תוכי ולעולם לא לתת לך לצאת לי
מהגוף. אבל אתה בא והולך כמו משב רוח באמצע הקיץ קצר כל כך
ומרענן כל כך שברגע שהלכת לקחת את כל מה שהיה לי.
זה לא את,  אתה אומר, את יודעת, המחויבויות...
לא  אני לא ממש יודעת  אבל אני יודעת למה הכוונה, לאישה ההיא,
לילדים ההם, לחיים האחרים שאין לי  חלק בהם.

אבל אני לא נשברת, אסור לי להישבר כי בסופו של דבר אני אתחתן,
אני חייבת להתחתן. לא, אני לא אומרת את זה בקול רם, מה פתאום,
אני שייכת לדור נשות המילניום, בעלות הזין הגדול יותר מגברים.
אנחנו נפגשות בבתי הקפה ה"נכונים" ובמסעדות המדוברות, ושם
אנחנו מדברות על הגשמה עצמית ועל קריירה ועל תינוקות במבחנות
ועל תורת ה -    space המקודשת.
אבל בלב פנימה אני רואה איך הבדידות מכרסמת כל חלקה טובה כמו
תולעת בתוך תפוח. שנראה כל כך יפה מבחוץ ורק בפנים הוא אכול
לחלוטין. ולפעמים אני גם רואה דרך המסכות של החברות שלי, אני
רואה את הכמיהה לביחד ויודעת שלו לפעם אחת הן רוצות, שיהיה
ברזומה את החתונה ההיא, עם השמלה הנכספת והקייטרינג היפני ההוא
וההורים שפשוט יהיו כל כך מאושרים.


אני הולכת לרבנים ולקבליסטים, לפותחים בקלפים, לקוראים בקפה,
בכף היד, ברשתית העין, בחשבון הבנק,לכל מי שיכול לפתוח לי את
המזל, להסיר  את הנאחס, להתיר את חוטי הגורל . כי בטוח, בטוח
שיש לי איזה עין הרע או משהו. לא יכול להיות אומרת אימא שאין
לך איזה נאחס לא יכול להיות שבחורה כמוך, יפה כמוך,
אינטיליגנטית כמוך שלמדה באוניברסיטה לא מוצאת חתן.


בת כמה את מיידלע? מרים הרב את ראשו, הוא שסנ"יק,  אימא
התייאשה מהאשכנזים. אלה רק תפילות נותנים היא רוטנת, המזרחים
נותנים קמיע כדי לפתוח  את המזל. ספרדי  או לא, מיידלע הוא
קורא לי בנעימה רכה שמעלה דמעות בעיניי. 35 מזדרזת אימא לענות
במקומי משקרת בלי להניד עפעף אפילו מול נציגו של הכל יכול היא
לא מוכנה להסגיר את גילי האמיתי 38 ורווקה אוי וויי.
נעלו לך את המזל מאבחן הרב, אני אתן לך קמיע, זה מנעול עם
מפתח. תסובבי כל יום את המפתח פעם לכיוון אחד ופעם לכיוון שני
ותשני על זה שבעה ימים.  וביום השביעי  תפתחי את המנעול ותגידי
בלב: אלוהים תפתח לי את המזל כמו שפתחתי את המנעול הזה ושלח לי
זיווג,  מיד את מוצאת חתן.
שיטת האינסטנט נראית לאימא שלי והיא משלשלת לכיסו 100 ש"ח מבלי
למצמץ אפילו, מניחה בכוונה רבה את השטר על השולחן שיראה אולי
הוא יוסיף עוד כמה ברכות אקסטרה .
רב גדול היא מבארת לי בלחישה רמה שאנחנו יוצאות מהחדר עניות
במאה שקלים אבל עשירות במזל. הנה השכנה מלמעלה, עם הבת העקומה
שלה, פעם אחת הייתה פה ועכשיו היא נשואה. תראי היא משכנעת את
עצמה זה יפתח לך את המזל.   אני שותקת, לא נעים לי להרוס לאימא
את האשליה , יש לי כבר אוסף מנעולים שאיתם אני נועלת את
המזוודות שאיתן אני טסה לחו"ל.  בכל פעם שעוד מנעול כזה מכזיב
אני מארגנת לי חופש, זה להבדיל דווקא עוזר מאוד.


אימא שלי אומרת  שהמזל שלי סגור,  אני לוחשת לך באוזן ועושה לך
עור ברווז כמו שאתה אוהב, אתה מסתובב ומצמיד אותי למיטה,  מנשק
אותי בכוח ,כמעט פוצע לי את השפתיים. את הלב פצעת מזמן. אני
אוהבת אותך כל כך עד שזה  מעלה דמעות בעיני שאתה הולך, תמיד פה
כמעט בהישג יד ותמיד כל כך לא שלי.
אני חולמת על כלבים, ואף פעם, אף פעם לא מוכנה לשבת בקצה
השולחן, ותמיד שותה יין בחתונות מהכוס של החתן והכלה ומפנטזת
על החתונה שלנו ואתה עדיין לא שלי.

ביום חמישי בחצות אימא ואני הולכות להשתטח על קבר צדיק בצפת.
אימא הכירה מישהי שמארגנת טיולים כאלו אחרי שהיא כבר נואשה
מהבת שלה ובכל זאת הלכה עם פקפוקים עזים ומעשה נסים תוך שלושה
חודשים הילדה התחתנה והנה היא כבר בהיריון. עכשיו היא מארגנת
טיולים ליליים לכל מי שגורלו לא שפר עליו, זה כולל אותנו.
אנחנו משלמות 150 ש"ח כל אחת ונוסעות עם עשרות נשים שמבקשות
זיווג ופרי בטן. כל הלילה אני מפנטזת על סיגרית הבוקר, ואימא
מדליקה עוד ועוד נרות לזכר נשמות ההורים שלה וההורים של אבא
וכל מי שיש לו מהלכים בשמיים שיזרז קצת את העניינים, הרי
הילדה,  גם היא לא רוצה להודות בזה כבר בת 38 אז קדימה.


בן דוד שלי מתחתן, הוא רק בן  25 המנייאק, אני לא רוצה לחשוב
בת כמה הכלה . אבל זה לא ממש מעניין אותי . אני אורבת ליד
החופה בעמדה סופר אסטרטגית, צה"ל היה גאה בי ולוקחת ישר שלוק
מהיין אחרי הקידוש זה יותר טוב שזה טרי אני משכנעת את עצמי,
העוצמה עובדת יותר. ליתר ביטחון אני גם מדליקה נרות ביום שישי
שלאחר החופה ככה שיהיה.  

על הכיור ליד משחת השיניים, עומד בקבוק מים קדושים מנתיבות.
אימא נסעה במיוחד לעלייה לתורה של האחיין של הדוד של אבא שהיא
ממש לא  סובלת רק כדי להרוויח נסיעה חינם וכדי להביא לי מים
קדושים מהבבא סאלי. תשטפי את העיניים עם זה שבעה ימים ותגרגרי
היא פוקדת עלי, ככה כל העין רעה והנאחס יצאו לך מהחיים ותמצאי
חתן.

תפסיקי עם השטויות אתה אומר, אתה מגדל כרס קטנה ואהובה. אנחנו
חמש שנים ביחד, אנשים משתנים. לי היה שיער ארוך פעם, היום
השיער שלי קצר, לך היה גוף חטוב, בהיריון של הילדה השלישית גם
אתה התעגלת.  תפסיקי עם החלומות והחוטים האדומים, זה לא יעזור.

אנחנו, אתה מכחכח בגרונך, אנחנו החלטנו לנסות ולשקם את מה
שנהרס. הלב שלי  מחסיר פעימה אתה משפיל עיניים והשערות הקטנות
באוזן שלך רוטטות ממשב המזגן. חם בחדר והלב שלי קפוא, בכל זאת
אתה ממשיך שלושה ילדים ובית זה קשה להרוס את כל זה. זה יותר
בגלל הילדים את יודעת בכלל לא בגללה. רק בגלל הילדים.


אני יודעת שזה אבוד, שאם זה לא יקרה איתך, זה לא יקרה כבר עם
אף אחד.
אבל בכל זאת, אני ממשיכה לחלום על כלבים
ולשתות כוסות יין אדום בחתונות.