נטעלי רוזינר / למחצה |
את מעטה הדיכאון, סודק
טפטופי אור, נלחמים מול חושך
מנצחים.
הקלות של הגוף
הנשמה
אין אושר מתוק מזה
אושר ממלא כל כך
כמו אושר זה.
החיוך מתפרץ מבין
שפתיים קפוצות
הגוף המאובן מתחיל
לזוז, פתאום
אושר כזה מוצא אותך
לא אתה
נשאר בך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|