אסתי שגב / היא בכתה בחרש |
אף אחד לא ראה,
ואם כן, אף אחד לא שאל.
היא צעקה, בליבה.
אף אחד לא ידע שהיא לבד,
אף אחד לא ניחש,
לאט לאט היא גססה,
בליבה.
ולמה אף אחד לא התעניין?
אין תשובה,
הם לא יענו,
הם לא ידעו-
שהם נטשו אותה,
לבד,
בתוך מבוך של שאלות,
שלא עוברים אותו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|