לימור רביב / יומן מסע |
ס
הוא מ ו את הראש
בב
במעגלים ישרים
הוא נוחת לי בדיוק
לתוך הידיים
בינתיים
הוא שואג בקול
כל כך קטנה לידו
בעצם
אני מתחבאת מאחורי המזרן
נראה מי
למעלה עכשיו.
2.
כשהיית אצלי אז
ואני התערמתי כמו שלא הכרת
ושילמתי לך חובות ישנים
בדיוק בשעה ההיא
זה היה כל כך שקוף
כמו מתריס
שאתה עומד ללכת ולא לשוב
שאתה עומד לגזוז שערות ראשי
מותירני אילמת ומתעגלת
כמו סימן שאלה
הייתי כל כך ברצפה ומגולחת
שפשוט המשכת לדרוך.
3.
שמונים ימים ולא קיבלתי תו שקט
לא רטט או נמשל
מתופפת שעות נוספות
מעין מכונת ירייה משוכללת
אני מנמקת בכושר שכנוע רב
לעצמי מדוע
עוד לא דיברנו
סימפוניה של דממה
מאכזבת וסוחפת
ועם האצבעות יורה בעצמי
נקברת עמוק מתחת לאדמה
כמו אות מופת שדעך
אולי המצבה מעליי תוכיח
שפעם הייתי כאן.
4.
נישאת בגאון אל עבר
המקום שהכי מגיע לי
אני ראשונה בתור
אני
יחידה בתור (?)
מעניין למה אף אחד לא מגיע לכאן
אולי כי אני הכי רעה מכולן
אולי כי אני
דווקא הכי טובה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|