ומה שאני צריכה עכשיו זה להתאהב .
רצוי שיהיה סיפור סוחף כזה , שאשכח את עצמי , שלא
אצליח להזכר איך חייתי בלעדיו .
וכל מה שאני רוצה עכשיו זה להתאהב .
להרגיש את זה , את התחושה שגורמת לך לא לאכול
לפני היציאה בערב , בגלל ההתרגשות .
הדבר היחיד שיעשה לי טוב עכשיו זה להתאהב .
משהו שיגרום לי לחייך כל בוקר , כי אני לא טיפוס של
בקרים .
אני כבר בקושי זוכרת איך זה להתאהב .
רק שמץ קטנטן של תחושה מציפה אותי כשאני
מנסה להזכר . אני בקושי זוכרת איך זה להתעלם
מהמגבלות והדברים הרעים שבו - ולאהוב אותו
בכל מקרה .
רק אהבתי אותו , עד שלא יכלתי יותר .
עד שכבר הכל יצא החוצה , וכאב לי כל כך .
עד שהבכי נעשה ידיד נפשי , העיניים היו אדומות
ונפוחות , עד שכאב לי כבר להחזיק אותן פקוחות .
ומה יהיה איתי עכשיו ? איך אפשר להחזיק בבדל של
אהבה ולקוות כל יום שתחזור בדמות מישהו אחר ?
ומה שאני צריכה עכשיו זה להתאהב .
רצוי שיהיה סיפור סוחף כזה , שאשכח את עצמי , שלא
אצליח להזכר איך חייתי בלעדיו .


ואני חיה בלעדיו .