לפעמים מרגיז אותי
איך הצער שלי מלא חן,
איך אני רהוטה כשכואב לי
וכשיש רגעים של שלמות
איני זקוקה למילים
רק להרגשה הצרופה,

רק להתמלא מהאוויר המקיף את הסיטואציה,
רק מקול רך של איש, מחן עירום של טוהר,
רק מריח גוף פשוט ואישי,
רק מהרגשה של חיוכים
כשאני מביטה בי או בו.

איך בתוכי ילדה מגלגלת כדור
וילד מחייך אליה ומגלגל אליה חזרה,
ועיניהם תמימות ורכות,
וראשם מלא כדורים
ובגדיהם מעוטרים פירורי בייגלך
גופם חדש רך וטהור אך הם כבר קושרים
קורי אהבה במבטם המשחקי לכאורה

הכדור מתגלגל ביניהם
והם עדין חופנים עיניים בידיהם,
וכשיש עניים ותרוץ משחק,
אין צורך במילים

השתיקה היא תפאורה נפלאה
לשלמות,
לילדות,
לאהבה שלי אותך
כשאתה מרשה