היה היה אדם
ובו טמונים קצת
רגש קצת שכל
והרבה לב. הוא אהב
להתלהב היה נרגש
ומשתלהב והיה נותן
את כל הלב. הוא אהב
את הבריות ושנאה אצלו
דבר שלא יכול להיות
הוא שימח ושמח הוא היה
עדין כל כך ומאושר הוא תמיד
פרח. הוא סיפר לי ידידי את סיפורו
סיפור חיי. הוא ואני תיקשרנו כשתי נפשות
תאומות. הוא לא היה מעליי. על אף גדלותו ממני
וסלבריוטו. הוא גרם לי להרגיש "הנה אני מסוגל לחיות
עם הכאב" גם אם את זה אני לא ממש אוהב. למרות
כוכבותו הוא היה אדם רגיל וחם שאהב לתת למדינה
את חייו ולי הוא נתן תקווה חדשה לחיים חדשים בצל
מהומות רבות ומחרידות. ועכשיו גם הוא הלך ונותרתי
כאן לבד כל כך בלי הצל שתמך בי בעת מצוקה
הוא וליבו נדמו אך חייו ומותו של האיש לא הביאו
סוף לסיפור, כי הוא אדם שלא יכול למות סתם כך.
אך הטבע גדול ועצום ממשאלת אדם. והלך לו עזרי
כי מותו הכניע את רוח הלחימה של החזק באדם
ששרד ילדות קשה וחיים קשים. ולו אני מודה כל
יום על התמיכה הגדולה שלי נתן. אך נשארתי כאן
בודד ומיותם.

מוקדש לזכו של דודו
דותן שנתן לי זווית ראיה
חדשה לחיים.
18.4.2002