ליקה דוד / שנות העשרים |
אשלח בקופסא
בימיי דיכאון בכפייה
ואשרוף את תמונות הילדות
ואקבור את שנות העשרים
ואשלים עם אובדן התשוקה
ואדע
שהרע מכל
עלול עוד להיות לפניי
ואדע
שהטוב בחיי עוד עלול
לעמוד בעוכריי
ואדע
שגם אם אברח
גם אם אשלח
גם אם אפתח את קבריי
שנות חיי
לא אוכל לעמוד שלמה
מול זיכרון הגוף, מול פניי
כפי שהיו...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|