|
את כל כאביי
אשלח בקופסא
בימיי דיכאון בכפייה
ואשרוף את תמונות הילדות
ואקבור את שנות העשרים
ואשלים עם אובדן התשוקה
ואדע
שהרע מכל
עלול עוד להיות לפניי
ואדע
שהטוב בחיי עוד עלול
לעמוד בעוכריי
ואדע
שגם אם אברח
גם אם אשלח
גם אם אפתח את קבריי
שנות חיי
לא אוכל לעמוד שלמה
מול זיכרון הגוף, מול פניי
כפי שהיו... |
|
|
-אבאש'ך
ערומקו?
-כן.
-אז למה אתם לא
מאשפזים אותו?
-לא יודע, נחמד
שהוא בבית. הוא
סתם יושב על
הספה כמו קישוט
כזה, ליופי, לא
עושה נזק לאף
אחד.
אפרוח ורוד
מסביר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.