כן, גם לי יש מאבטח אישי נייד.
במשך שנים ניסיתי להתחמק מזה. גם כשלכולם כבר היה אחד, אני עוד
ניסיתי להחזיק מעמד בלי, עד שנשברתי. כל ההיי-טק הזה תמיד נראה
לי ממש מפחיד ולא טבעי. מי צריך את זה בכלל? האם מישהו בכלל
יודע את ההשפעות ארוכות הטווח של זה? ומי יודע איזה נזק זה
יעשה לאבולוציה שלנו? כן, אני יודע, היו מאות מחקרים בנושא.
אבל למי תאמין? לאלה שטוענים שאחרי מספר שנים של שימוש במאבטח
אישי האדם כבר שוכח להגן על עצמו, ואז מה יהיה אם בדיוק ברגע
שצריך אותו, המאבטח ילך לשירותים? ומהצד השני יש את כל המחקרים
שאומרים שזה הכל סתם פרנויה של הציבור. שגם אם יום אחד מישהו
יבטל את המאבטח שלו, אז תוך כמה חודשים של אימונים פיזיים
מפרכים ודיקור סיני הוא כבר ייזכר בהכל, אבל למה שמישהו ירצה
בכלל אי פעם לבטל את המאבטח שלו? משום מה יש לי הרגשה שאותם
מבדקים אחרונים מומנו על ידי חברות האבטחה.
במשך הרבה זמן ניסיתי להסתדר לבד, או לסמוך על המונופול
הממשלתי. אבל מונופול כמו מונופול... הם עושים מה שמתאים להם
ומאבטחים איפה שהכי נוח להם להקרין תחושה של ביטחון. אתם
יודעים, בשביל התקשורת. וגם מה שהם עושים זה לא אי-יאי-יאי.
ואחרי שכולם כבר הבינו שאזור סטרילי בגבולות של המדינה כבר לא
יהיה, אז התחילו לחפש את הפתרונות היצירתיים והממוקדים יותר.
אחר כך היו חברות האבטחה שהתקינו מאבטח בכל כניסה לקניון או
בניין גדול. ראו שזה לא עובד, אז שמו מאבטח בכל חנות. אבל גם
זה לא עזר, כי מי ישמור עלינו בזמן שמטיילים בין המעברים
בסופר? או ליד השולחן הספציפי שלנו במסעדה? או בכלל מה אם אני
בגבול בין חנויות? כל ילד זוכר את תביעת הענק המפורסמת שהיתה
בין המכולת של שימי לבין אלברט הסנדלר על האחריות לאבטחה של
שורת המרצפות שבין החנויות שלהם. היה פסק דין תקדימי שהדיו
מורגשים עד היום. ואללה, שכחתי מי ניצח. וזה לא רק העניין הזה
כמובן... מה אם אני הולך לגן הציבורי? או סתם צועד מהבית לתחנת
אוטובוס? מי ישמור עלי שם? ומי יבדוק את התיקים לכל מי שנכנס
איתי לאוטו שלי?
אז הגיעו כמה יזמים עם רעיון מקורי - "אבטחה תאית". זה היה
אמור להיות הדבר הגדול הבא - לייעל את העבודה ולהוזיל עלויות.
הרעיון היה לחלק את הארץ לתאים שבכל אחד מהם לשים כמה מאבטחים,
שאחראים על כל מי שנכנס לתא שלהם. הם היו אמורים ללוות אותו
ולהגן עליו כל עוד הוא אצלם, ואז בגבול בין אזורים להעביר את
האחריות למאבטחים שבתא הבא. הם גם הסתמכו על כל מיני בדיקות
וסטטיסטיקות שהראו שבלאו הכי לא כל האנשים צריכים מאבטח כל
הזמן, למשל כשכמה אנשים ישנים יחד באותו חדר או בית אז אפשר
להוריד את כמות המאבטחים. אחלה רעיון, אבל זה לא כל כך הצליח
להם. היו להם בעיות להעביר בצורה דינאמית מאבטחים בין אזורי
עומס. עד שהגיע התגבור העומס כבר עבר לתא אחר. היו עוד כל מיני
בעיות טכניות, וכל מיני התנגשויות בין תאים של חברות שונות. הם
פשטו את הרגל דיי מהר. חבל, אחלה רעיון.
עכשיו הגיע תורן של חברות האבטחה האישית הניידת. נכון, עולה
יותר, אבל כמו סיסמת הדגל של החברות - "לביטחון אין מחיר". יש
גם את התחושה הנינוחה של ההרגל כשנקשרים לחברה ספציפית. טוב
נו, על זה הם בונים - שתתרגל ולא תרצה לעבור. אבל תגידו, לא
נמאס לכם כבר מכל הפרסומות האלה בכל מקום? "איתך לאורך כל
הדרך", "קנה בשמים ב-200 שקל וקבל מאבטח ליומיים ניסיון חינם"
(הם עוד יפשטו את הרגל בגלל המבצע הזה, אבל ככה זה כשחברה חדשה
מנסה לחדור לשוק), או הפרסומת ברדיו של הילד המעצבן הזה ששר
"תעשה מנוי כי בלעדינו תמות". אוף הג'ינגל הזה לא יוצא לי
מהראש.
ונמאס מכל הנדנודים האלה והניסיונות לשכנע אנשים להחליף חברה,
או לשדרג את הדגם שלהם. גם ככה הכל אצלם זה בחוזים ל-3 שנים.
והרי כל כמה חודשים יוצא מאבטח חדש. האמת יש לי בבוידם שלושה
מאבטחים מיושנים שנתקעתי איתם, ואי אפשר למכור או להחליף או
כלום. שמעתי שעכשיו יצא מאבטח שגם היה בסיירת, גם למד 5 שנים
אצל גורו ביפן וגם יודע להגיד "תפתח את התיק שלך" ב-47 שפות
שונות. הנוכחי שלי יודע רק 39, בעסה. יש גם את החברות שמציעות
עם המאבטח מספר סוגים שונים של מדים - שיתאימו לכל אירוע שתלך
אליו. קצת גימיק, לדעתי, אבל זה עובד.
היום לכל אחד כבר יש מאבטח אישי נייד. למרות שאף אחד לא אומר
את השם המלא "מאבטח אישי נייד". אומרים "המאבטח שלי", או
ה"אישי שלי", או "הנייד שלי". אני לפעמים קורא לשלי "שמוליק".
הוא אמר לי שקוראים לו "מנחם" אבל לי הוא נראה יותר "שמוליק".
אני רואה ברחוב ילדים שהולכים לגן המשחקים עם המאבטח האישי
הנייד שלהם. ואז אני שומע מהחלון את הוויכוחים שלהם למי יש
מאבטח יותר חזק ויותר טוב. והתחרויות שהם עושים לנסות להחדיר
מטענים ולראות אם המאבטחים יגלו אותם או לא. אחח, ילדים יישארו
ילדים...
יש גם את כל החיילים שלוקחים איתם את המאבטח לטירונות. בהתחלה
הצבא ניסה לעשות בעיות אבל בסוף נכנע ללחץ. נראה לי שעיקר
הקובלנות בנושא באות מרס"רים שבוכים על כל הבדיקות שהם עוברים
בכניסה לאוהל כשהם באים לעשות מסדר. אני דיי בטוח שהחיילים
נהנים מזה. האמת, עוד לפני שהיה אישור רשמי כבר לקחתי את שלי
איתי למילואים. למה מה כבר יעשו לי?
החברות של האבטחה הנייחת עוד מנסות לשכנע אנשים למה כדאי להם
להישאר עם אבטחה מקומית. מראים כל מיני חישובים שאם במקרה אתה
וורקוהוליק שנמצא יותר מ97 אחוז מהזמן בעבודה או שיש לך את
הפוביה הזאת שפוחדים לצאת מהבית, נו.. איך קוראים לזה... "המצב
בארץ"..לא.. לא .. המונח הרפואי...אה כן, "אגורפוביה". אז אם
אתה וורקוהוליק או שיש לך אגורפוביה אז זה יותר כלכלי לך מאבטח
נייח. אבל אין להם סיכוי... התקופה שלהם כבר עברה.
אתם הרי יודעים, מאבטח אישי זה מזמן לא רק בשביל הביטחון. זה
כבר סמל סטאטוס. כשאתה נכנס למסעדה או מקום ציבורי, אם המאבטח
שלך לא שם - אתה לא קיים. ואין ספק שהמאבטחים תוצרת הארץ הם
הכי טובים בעולם, אבל בכל זאת הרבה אנשים לוקחים מישהו  זר עם
מראה אקזוטי, בשביל השואו. נראה אותו יורד לפזצט"א כשצריך.
הבוס שלי בחברה מחליף מאבטח כל כמה חודשים, לפי צו האופנה. יש
לו עכשיו מאבטח מיקרונזי שעומד עם החנית שלו מחוץ למשרד, לועס
טבק ומידי פעם משחיז אותה על אבן ריחיים שהביא מהבית. היא
חוסמת את המעבר למכונות צילום, אבל אי אפשר להגיד כלום,כי הרי
בכל זאת, זה הבוס. לפני חודשיים היה לו ליגיונר רומי. דווקא
בחור נחמד, היה מספר לי רכילויות על הצנטוריון שלו בתור בחדר
אוכל. מה לעשות רטרו זה כבר לא באופנה. אני בטוח שזה יחזור שוב
מתישהו.
דווקא נחמד לי עם המאבטח האישי הנייד הנוכחי שלי. הוא עובד
מאוד יעיל, ואנחנו דיי מתואמים. אני מגיע למקום חדש, מחכה ליד
הדלת, והוא רץ פנימה ועושה סריקה שאין שום דבר חשוד. אני גם שם
לב שהוא מידי פעם גם מעיף אלי מבט מבפנים לראות שאני עדיין
בסדר, למרות שהוא לא מחוייב כי ביטלתי את השירות הזה. נחמד
מצידו. אני יודע שבאותו רגע אין לי את הנייד צמוד אלי, אבל זאת
פשרה שהייתי צריך לעשות במסגרת הכלכלית שלי. ובטח שאני לא יכול
להרשות לעצמי שניים. אני לוקח את השבריר סיכון הזה, ומקסימום
אסתמך לרגע על השומר המקומי של החנות או המסעדה או השירותים
הציבוריים או מה שלא יהיה.
בכל פעם שאני נכנס לאוטו, הוא בודק טוב טוב מתחת למנוע ובבגז'
ובין הכיסאות, ולפני שאני מגיע לעצירה הוא דופק גלגול למדרכה
ומכין לי את האזור הסטרילי. זה גם מעולה כשמחפשים חנייה ורואים
אחת מרחוק ואז הוא עומד שם ותופס את המקום עד שאני מגיע.
והוא גם יסודי בבדיקה של האנשים סביבי. הוא לא מוכן להסתפק
באיזה נפנוף של תעודת חוגר או תעודת זהות. הוא בודק את כו-לם
ועד הסוף, לא נותן הנחות לאף אחד. אפילו לא לדודה ג'ניה. אפילו
לא לי. אבל זה בסדר אין לי בעיה עם זה. אני מבין שזה לא אישי
וצריך קצת אי נוחות בשביל הרגשת הביטחון.
ובכל פעם שאני יוצא עם מישהי, הוא עושה לה תחקיר ביטחוני. זה
קצת בעיה להכיר מישהי ואז לצאת לפגישה ראשונה אחרי
חודשיים-שלושה, אבל כרגיל - מה לא נעשה בשביל הביטחון. גם היא
עושה תחקיר עלי אז זה מסתדר יופי.
עכשיו, שלא תתבלבלו לי פה. מאבטח אישי נייד זה לא שומר ראש.
חברות האבטחה הניידת מקפידות להדגיש את זה (בייחוד באותיות
הקטנות של החוזה). התפקיד שלו הוא בעיקר היקפי, ובעיקר בשביל
ההרגשה הפנימית - זה רק פסיכולוגי, כמו שאומרים. אבל זה הרי
ברור, אני לא מצפה שהוא יקפוץ בקו האש ויקריב עצמו תחתי או
משהו כזה. בשביל זה תמיד הולכים עם האפוד הקרמי והקסדה.
והמכונית ממוגנת ויש חרכי ירי בילט-אין בחלונות. אני גם לא
מצפה שיחזיר מכת אש אם צריך - בשביל זה יש את התותח בצריח
מלמעלה. ואני גם לוקח עלי איזו פצצה גרעינית במזוודה. זה לא
שאני מתכוון באמת להשתמש בה, זה בעיקר בשביל לשמור על מאזן
האימה האישי מול שאר האנשים ברחוב. אני לא יכול לתת להם לתפוס
עלי פער.
ומלבד המאבטח האישי הנייד יש לי גם את החבלן האישי הנייד שבא
עם הרובוט שלו כל פעם שהמאבטח האישי הנייד מגלה חפץ חשוד
(הרובוט גם אחלה בתור מגיש משקאות כשאני מארח). בנוסף יש את
הקמ"ן האישי הנייד שמברר קודם כל לאן אפשר ללכת ומה צפוי בהמשך
ומעביר תדריכים לפני שיוצאים מהבית. לצערי הוא לא הכי יעיל כי
הוא פוחד להתחייב על כלום. כנראה שזה עוד מהטראומה של
הקונספציה ביום כיפור.
יש גם את המגן האנושי האישי הנייד שלי שמקיף אותי כל הזמן - זה
בעצם שניים - אחד מקדימה ואחד מאחור, על צידי הגוף בינתיים
התפשרתי. ויש את השובר קירות האישי הנייד שהולך לפני עם הפטיש
5קילו ומפלס לי דרך, כי הרי אף אחד לא ממש הולך ברחובות
בימינו, אלא רק דרך הבניינים. ויש כמובן גם את הבנאי האישי
הנייד שהולך מאחור ומתקן את הנזקים של השובר קירות. ואי אפשר
בלי העורך דין האישי הנייד לטפל בתביעות של כל מה שהבנאי לא
מצליח לתקן וכל מיני זוטות אחרות. אותו אני הכי פחות אוהב אבל
אין ברירה. אני משתדל לשמור אותו בסוף השיירה ואולי אפילו קצת
מעבר להיקף הסטרילי שלי. מקסימום יקרה לו משהו ואני אשיג אחד
אחר. אבל הנוכחי דווקא בסדר, הוא גם עושה את המיסים שלי.
מידי פעם אני גם רואה את המאבטח האישי הנייד של המאבטח האישי
הנייד שלי מסתובב בין הרגליים, אבל הוא לא מזיק, וגם לא יזיק
עוד קצת ביטחון. הוא פחות איכותי מהמאבטח האישי שלי כמובן, אבל
האישי שלי אומר שגם הוא רוצה קצת הרגשה של ביטחון מידי פעם, אז
אין בעיה. לאישי של האישי שלי אין מספיק כסף למאבטח משל עצמו,
אז הוא מסתובב עם בובת חלון ראווה שקשורה למקל של מטאטא ולבושה
בבגדים של מאבטח. הוא מקווה שזה יעזור.
ויש כמובן גם את הטבח האישי ששכרתי כדי להכין אוכל לכולם. הוא
לא כל כך נייד כי הוא נורא מפחד לצאת מהבית. אבל בכל יום
כשכולנו חוזרים הביתה מחכה לנו ארוחת מלכים שמספיקה לגדוד (רק
חבל שאנחנו כבר בסד"כ של חטיבה). אה כן, מלבד כל אלה יש עוד
אחד שאני לא ממש זוכר מה התפקיד שלו, אבל הוא טוב לעשות
'מניין' אם אני אצטרך אי פעם, במקרה שאחד האחרים יהיה חולה.
השגתי אותו בעיקר כי למשה מהמשרד שממול כבר היו עשרה ואני לא
אתן למשה לעקוף אותי, המניאק.