|
ולרגע אחד דמיינתי אותה שוב
קוראת לי בקולות של ילדותי
אלו שלא נמסכו במרירות
ונותרו צלולים מוארים.
ונזרקתי בעוצמה אל הרגע הזה
בדרך מלאת תהומות
ומצאתי עצמי בגן עדן של עבר
והאור הציף את התמונה.
יכולתי שוב לחוש
בחמימות המלטפת
שתמיד יהיה מי שיחבק
במין איזה ביטחון מוצק.
אך נוכחתי לדעת
בשבריר של שניה
שעשן כבר הציף את החדר
ומאותו המקום שנשמעו הקריאות
בכתה נשמתי השותתת. |
|
|
אבל אני זחל
אני מוזריקו
מה לעזאזל אני
עושה כאן?
אני לא שייך
לפה
אני לא שייך
לפה
נציג חברת "תודו
שזה נשמע יותר
טוב באנגלית" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.