|
ולרגע אחד דמיינתי אותה שוב
קוראת לי בקולות של ילדותי
אלו שלא נמסכו במרירות
ונותרו צלולים מוארים.
ונזרקתי בעוצמה אל הרגע הזה
בדרך מלאת תהומות
ומצאתי עצמי בגן עדן של עבר
והאור הציף את התמונה.
יכולתי שוב לחוש
בחמימות המלטפת
שתמיד יהיה מי שיחבק
במין איזה ביטחון מוצק.
אך נוכחתי לדעת
בשבריר של שניה
שעשן כבר הציף את החדר
ומאותו המקום שנשמעו הקריאות
בכתה נשמתי השותתת. |
|
|
אל:
זה שמאשר את
הסלוגנים.
הנדון:
מחאה!
שלום רב
עם כל הכבוד,
הסלוגנים שלי לא
דביליים, הם
אולי טיפשיים,
חסריי חוש
כיוון, יש יגידו
אפילו חרא של
סלוגנים!
אבל דביליים?
בחייאט!
ובכלל מי אתה
שתלין?
מה יש יותר?
סלוגנים דביליים
?
או סלוגנים
שלי?
ומי אחראי על
הסלוגנים
בדבילים
(לא שלי, אני
בשלי מודה)
חבובניק, זה
אומר דרשייני,
או משהו כזה!
בברכה
לו יהי, חומד
לצאן, לטבח
וביקורת! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.