|
לפעמים אני מתעוררת
באמצע הלילה
בודקת אם אני באמת מתפוררת
אם יש מישהו למעלה...
לפעמים קשה לי להבדיל
בין חלום למציאות
בין מציאות לסיוט.
אם זה גשם שפשוט לא מפסיק
או שאלה באמת דמעות על הכרית.
לפעמים אני תוהה
אם בכלל נועדתי לחיות
אם זה המקום בו אני צריכה להיות.
לפעמים כשהרוח נושבת
ומעירה אותי משתיקה מעיקה
אני עוצמת עיניים
רק לדקה.
עוצרת את הנשימה
את החיים מפסיקה
רק לראות אם באמת כדאי
לעשות את זה ודי.
זה כמו קעקוע של עצב
שנחרט לי בעור.
מן חור שחור
שממנו אי אפשר לצאת.
מחפשת דרך ולא מוצאת. |
|
|
אלו הפרטים
הקטנים שהופכים
את החיים האלה
למה שהם
מוסטפא, קורס
מחבלים מתאבדים
שלב 7 (עוד 48
יום למנאיק) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.