איריס שגב / לזכור את הטוב |
זו צללית של גופך
שחכתה לי מוארת
בלילה נסער
ומיליך מלאו את אזני
מחרישות את הרעד.
לזכור את הטוב -
אצבעות אל הליל
מלטפות ונוגעות
בכאב המוסתר,
כתפיך כרית להשעין את ראשי
סופגות את הלהט.
לזכור את הטוב
זה לשכוח שבאת
בצעד בוטח,
צולע וזר
ועיניך סגורות למראי,
לא לראות את הפחד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|