-הלו?
-כן?
- הגעתי למצפון?
-כן...
- אפשר לשאול שאלה?
- אמ... אני פה רק מזכירה אבל ...נסי...
- למה אתם קיימים?
- את שואלת את האדם הלא נכון...
- את מי אני יכולה לשאול?
- אמ... שניה אני אעביר אותך למנהל הראשי...
- הגעתי למנהל הראשי?
- כן...במה אני יכול לעזור לך?
- אתה יכול בבקשה להסביר לי בשביל מה אתם קיימים?
- יש לנו תפקיד חשוב...אנחנו המצפון...
- אני יודעת שאתם המצפון...אתם מזכירים לי את זה כל פעם שאני
זזה, כל פעם שאני מדברת, כל פעם שאני אוהבת, כל פעם שאני שונאת
וכל פעם, אבל כל פעם שאני כואבת.
- אמ...
- אין לך מה להגיד, אה? כן...חשבתי על זה אתמול בלילה...
נישקתי משהו- הרגשתי את המצפון מתרוצץ- כי אולי אני לא אוהבת
אותו- אז בשביל מה נישקתי אותו...
- תראי... אסור לך להשלות אנשים...אנחנו מזכירים לך...
-אתם לא צריכים להזכיר לי- אני לא רוצה להשלות אנשים אני לא
אדם כזה...אבל חוץ מזה גם אנשים פגעו בי- ואיפה המצפון שלהם?
מה, רק לי יש מצפון?
- אני לא יודע בקשר לאנשים אחרים אבל אני אחראי עליך...
- ולמה על כל מילה שאנשים אומרים אתם עובדים? אה? זה לא אמור
להיות התפקיד שלכם...
- אנחנו? על כל מילה? אמ... יכול להיות שיש לנו בעיה
במערכת...אני אבדוק את זה..
-תבדוק את זה... זה משגע אותי...אני לא יכולה יותר... נתק את
המערכת....
-אני מצטער, איני יכול לנתק את המערכת...אנחנו המצפון את
יודעת, נשאר שם כל עוד את נמצאת פה.
- אז אני אלך מפה...
- את אינך יכולה...
- מי אמר? היום...היום אני הורגת את המצפון.
- גברתי, עם כל הכבוד...
-חומד, הכבוד אבד מזמן... נשאר רק אתה... |