[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ניליקה מנגו
/
מחשבות של יום שבת

אילו חיינו כאילו יש לנו רק חודש אחד לחיות, איך היינו חיים?
היינו מנצלים את החודש הזה מכל כיוון אפשרי, היינו רוצים להפגש
יותר עם האנשים שאנחנו אוהבים על באמת והיינו אומרים להם כמה
שהם חשובים לנו וכמה שאנחנו חולים על התחת שלהם. והיינו רוצים
לעשות כמה שיותר דברים שאנחנו יודעים שאנחנו אוהבים לעשות כמו
סקס או כמו לאכול אוכל עתיר קלוריות אך עתיר טעם ותענוג...
הינו יוצאים יותר לטבע לראות את היופי המופלא שאלוהים יצר לנו
והיינו שוטפים את העיניים ואת הגוף והיינו מנסים להגיע למקומות
הכי מיוחדים והכי יפים כי חס וחלילה שלא נספיק והיינו כל הזמן
מנסים לשאוב את החיים כמה שיותר ומנסים להנות מהם מבלי לבזבז
אנרגיה וזמן על לכעוס על עצמנו או על אנשים מסביבנו כי אין זמן
לזה, פשוט היינו חיים את החיים ובולעים אותם לתוכינו.
לא היינו עושים חשבון לכל פיפס שאנחנו עושים כמה זה מוסיף לנו
לאגו, אם אנחנו נראים "טוב" אם זה מספיק מוסרי לחברה, זה ממש
לא היה בראש שלנו וגם החברה הפעם היתה מבינה לשם שינוי, שיש
לנו זמן מוגבל וזוהי סיבה מספיק מוצדקת בשביל להנות גם מדברים
שאינם כביכול היו מוצדקים בזמן אחר.
אם לי היה זמן שאול והייתי יודעת שיש לי רק חודש לחיות אז
הייתי אומרת לאנשים שאני ממש אוהבת עד כמה הם אהובים עלי
ואומרת להם את זה כל יום, והייתי מחבקת אותם יותר ומנשקת אותם
ועוטפת אותם באהבתי כמה שאוכל והייתי נפגשת איתם עוד ועוד ועוד
ומנסה להגיע אליהם כמה שיותר קרוב ומדברת איתם אפילו עד לשעות
הקטנות של הלילה וחוץ מזה הייתי  הולכת יותר לרקוד, לשחות,
לראות סרטים, לראות את הים, לשמוע יותר מוסיקה, הייתי הולכת
יותר למסיבות ומתחילה יותר עם גברים שמוצאים חן בעיני ומנשקת
יותר גברים שהיו באמת באמת מוצאים חן בעיני והייתי עושה גם
יותר מאמץ כדי למצוא אותם והייתי מנסה על באמת למצוא מישהו
שאוכל גם להגיד לו שאני אוהבת אותו, ואעשה איתו סקס עד שיצא לי
עשן מהאזניים ואחבק אותו והוא יחבק אותי ואתנשק אתו ואבלע
אותו בתאווה אין סופית ואהנה מכל רגע שיש לי איתו, ואתייחס לכל
רגע אתו כרגע אלוהי וכמתנה מופלאה ואתייחס אליו יותר בערגה
ובאהבה ובמלוא תשומת הלב, משהו שהיום לצערי אנחנו לא ממש שמים
לב לאנשים שאנחנו אוהבים באמת, ואומרים שאם לא אמרנו היום אז
מקסימום נגיד מחר, או נעשה מחר, כי יש זמן. לא יקיריי תתחילו
להתייחס לחיים שלכם כאילו אין זמן ואולי ככה תצליחו להנות מהם
יותר, תנסו "להגביל" את עצמיכם בזמן ולראות איך זה משפיע עליכם
ותאמינו לי שתהנו מכל רגע , אז יאאלה תתחילו לחיות השעון
דופק...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בפעם לא תקבלו
פיצוי (על דגש
באות גרונית).


עובדיה מלמד
לשון.


תרומה לבמה




בבמה מאז 23/4/02 10:37
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ניליקה מנגו

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה