|
לפעמים בדמיון
אני רואה את עינייך
מול עיניי
מתבוננות בחום
אני עוטפת אותך בזרועותיי
מלטפת את ראשך פנייך שפתייך
מקרבת אותן אלי
ומנשקת ומנשקת ומנשקת...
אילו נתנו לי מטה קסמים
הייתי עושה בנו כשפים
וגורמת לנו להתייחד
ממש כמו בדמיון
אבל באמת...
כל המחסומים היו נופלים
ורק ההוויה של הביחד
היתה באויר כמציאות מתממשת
גוף אל גוף
חום מול חום
לב אל לב |
|
|
עזבתי את
הקיבוץ,
אני חיה בתל
אביב בהקפה.
ניסיתי למצוא
עבודה בסטיקייה
אבל
יותר משתלם
לנקות חדרי
מדרגות.
אני שונאת
תפוחים.
צאלה ביטון,
עוזבת קיבוץ. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.