אילנה וייסברג / כמו עץ ירוק עד |
תמיר ודק,
אשר נשבר כשנשבה הרוח,
והתאחה גזעו.
וצמא הוא,
כמה לאור השמש..
השקהו,
אדם,
באהבה.
שיחזק גזעו,
ויעמיקו שורשיו,
שלא ינבול.
עטוף אותו,
אדם,
בידיך.
אחוז בו חזק.
הגן עליו מפני הרוח המנשבת,
שלא ישבר בשנית.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|