העבר שלי
מסודר
בארגזים ושקיות.
בכוכים קטנים
של היסטוריה אישית מתועד.
בארונות סגורים,
חלקם במרתף
מכוסי אבק, או בעליית הגג
שלוחים לכל רוח
מפוזרים על פני מים
מאחורי הגב ונסתרים מהעין.
ומדי פעם,
להרים פיסה,
למחות את משקעי הזמן מפניי
שהיו
להזכר בכאב
שדומה והחליף רק שמות,
להניח
ושוב לשכוח
להצליל את עצמי אל אותם
תהומות שחורים
פעורים
מתחתי כמו אש
המלחכת מוקד.
20-21.11.98
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.