|
אני יושבת בחדר, מביטה בתמונה
יודעת שלעולם לא אראה אותך שוב
מתוכי נעלמה כל פיסת אמונה
כשהודיעו שאתה כבר לא תשוב
לא, הוא לא היסס לרגע כשלחץ על ההדק
גזל את האביר שלי עם העיניים הכחולות
בגרוני מחלחלות דמעות של חנק
חמקת מבין זרועותי בלי שום התרעות
התאהבתי בכל דבר שקיים בך
צחוקך כבש כל חלק שבי
בכל אחד שמביטה רואה רק אותך
ברגע אחד הפכת להיות כל עולמי
לא הספקתי לומר לך עד כמה אוהבת
איך אני מתגעגעת לחלום האסור
בלילות עליך אני עדיין חולמת
חלומות שנקטעו מאותו יום ארור
בסופו של דבר החיים ממשיכים
לעיתים מסובבים מבט לאחור
מבט אל חיים מלאים ויפים
חיים שאליהם לעולם לא תחזור. |
|
|
ההרים גבוהים
יותר בדרך חזרה?
אז מה, גם אני
אהיה גבוה יותר
בדרך חזרה. עוד
לא סיימתי את
גיל ההתבגרות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.