פיי ביש / עכשיו |
ועכשיו שגשם עומד לרדת
אבל לא מעננים
ועכשיו מרגיש כאילו
ודורכים לי על הפנים
ועכשיו שאותך אהבתי
וחשבתי שאת גם
עצם המחשבה בלעדייך
יוצרת תחתיי אגם
אגם שמים לא יביעו את מחשבתו
אגם שהמים הם כיסוי לאהבתו
מתחת הנוזל הקר והמימי
מסתתר לו באופל מעיין בכי שמימי
ועכשיו שמגלה את עומקי הגרון
עומקים שלא ידעתי על קיומם עד היום
אז למה סוף כל סוף מצאתי את היחידה
למה דווקא אני? הזאתי מן חידה?
חידה בלי מסר ובלי מוסר
חידה של עצבות, של ילד ממורמר
איני אוהב חידות ולא אהבתי אף פעם
איני רוצה להיפרד ולא רציתי מעולם!
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|