אריאל ג. קול / לאמור |
לא יתום ישראל ולא
אלמן. אבל
אני מכיר כמה שכן.
לא.יתום ישראל ולא.
אלמן. אולם
מלבושך מעיד
אחרת. את זוכרת
את הפנים. אך האבנים
הקטנות שהנחת,
כמו הפירורים הקטנים
שפיזרת בכדי שאמצא
את הדרך. לא.
לא יתום.
ולא אלמן.
ישראל. למעט כאן
ועכשיו. הייתי
נופל למשכב
רק בכדי להוכיח.
אבל. חבל.
יקירתי,
הדרכים מתקצרות
והולכות. והאמונה
שהחזיקה אותך
לא עמדה לי
אף במטח
הראשון.
יתום,
לאמור, אלמן,
לאמור הייה שלום
ישראל.
לאמור
נוח בשלום
ישראל.
היי שלום את.
17.7.2008 קרחים מכאן ומכאן
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|