|
לא יתום ישראל ולא
אלמן. אבל
אני מכיר כמה שכן.
לא.יתום ישראל ולא.
אלמן. אולם
מלבושך מעיד
אחרת. את זוכרת
את הפנים. אך האבנים
הקטנות שהנחת,
כמו הפירורים הקטנים
שפיזרת בכדי שאמצא
את הדרך. לא.
לא יתום.
ולא אלמן.
ישראל. למעט כאן
ועכשיו. הייתי
נופל למשכב
רק בכדי להוכיח.
אבל. חבל.
יקירתי,
הדרכים מתקצרות
והולכות. והאמונה
שהחזיקה אותך
לא עמדה לי
אף במטח
הראשון.
יתום,
לאמור, אלמן,
לאמור הייה שלום
ישראל.
לאמור
נוח בשלום
ישראל.
היי שלום את.
17.7.2008 קרחים מכאן ומכאן |
|
|
הוא אדום, אך
מדוע? זאת לא
נדע.
הוא כועס? או
חולה? הוא מזרון
הפלוגה?
ציפורן חודרת עד
אמצע השוק?
מתוך המעיים
יוצא לו תינוק?
אמא ברחה עם חבר
לבגדד?
ואולי סתם קרא
איזה סלוגן
נחמד?
הוי האיש האדום,
האדום שבצד
נחיריך מופנים
אל עינינו לעד
צפונותיך
כמוסות, לא כבוד
תבקש
הוי האיש האדום!
תגיד, יש לך
אש?
זוזו לסטרי, רגע
לפני הצתת
הרייכסטאג |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.