|
וההיא שגערה בי
שאמרה ללא לאות
לשאוף אויר, לשמוח
לא לפתח תלות
וההיא שהוליכני
אל אותה העצמאות
"מצא את בחרי לבך אך
אל תחפש את השלמות"
וההיא שגילתה לי
הראתה לי מהי נחישות
ליטפני בפיתוליה
ובתוליה רחשו גסות
וההיא שבחרה בי
אמרה לי ביושר ואולי בתמימות
ושאני חייב להפנים
"ישנם דברים כואבים שלא יעלמו בקלות"
וההיא שבטחה בי
נתנה בי את מלוא האמינות
ואני בתמורה נתתי לה לגעת
כשאני בתוכה מפר את נדר הבדידות
וההיא שרצתה בי
האמינה שתאהביני בזו הפשטות
בזמנים שגיחכתי, שזלזלתי
ולעגתי לה על אותה הבורות
וההיא שחינכני
וכיום אני יודע איני יכול בלעדיה, ביחידות
היא האור שבחיי,
ומכל מלכוד שבו אני נמצא, יוצרת את פתח המילוט
תודה. |
|
|
פרגן היא אמרה
לי פרגן
היוצרים הללו
יודעים לעצבן
פרגן כל עוד את
יכול,
כמה כבר אפשר את
זה לסבול,
שום דבר לא
נותר
מכבודך
המנוכר,
וממחר בחמש
ושלושים עת
יצירותיך החדשות
פה עולות,
תפתח דף חדש
תפרגן לחדש
ותמצא חרוז יותר
נחמד...
ק. מרכוס, צאר
רוסי, בקאבר
ממלכתי, לפי
בקשת רעיתו נקרא
לה אחותי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.