אלון נקרו / דיכוי היצר |
ואדיו הייבשים צורבים את העבר
וכל פעם שאני מנסה להיזכר
משפיע שוב אותו השיכר
הדימוי העצמי ניצב מולי
בעזרת אותו האומץ שהיה לי חסר
כשאדרנלין וצמרמורת עוברים בכולי
אני מביט במראה באני האחר
חיי כבר מזמן לא זורמים בנהר
הם אפילו נוגדים את תנועת הגלים
ובסוף כשהמים חוזרים אל ההר
הגשמים משנים כיוונם ועולים
הדימוי העצמי ניצב מולי
בעזרת אותו האומץ שהיה לי חסר
כשקנאה ופחד עוברים בכולי
אני מרכין את הראש ומתחיל לוותר .
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|