|
העתיד הקריר נמס להווה המשכר
ואדיו הייבשים צורבים את העבר
וכל פעם שאני מנסה להיזכר
משפיע שוב אותו השיכר
הדימוי העצמי ניצב מולי
בעזרת אותו האומץ שהיה לי חסר
כשאדרנלין וצמרמורת עוברים בכולי
אני מביט במראה באני האחר
חיי כבר מזמן לא זורמים בנהר
הם אפילו נוגדים את תנועת הגלים
ובסוף כשהמים חוזרים אל ההר
הגשמים משנים כיוונם ועולים
הדימוי העצמי ניצב מולי
בעזרת אותו האומץ שהיה לי חסר
כשקנאה ופחד עוברים בכולי
אני מרכין את הראש ומתחיל לוותר . |
|
יותר משהוא נראה
כמו אופנוען
קשוח, הוא נראה
כמו אופנוען
קשוח שיודע מה
הוא רוצה
מהחיים, אך נאלץ
מדי פעם לעצור
בצד ולהשתין,
תוך שהוא לא
מסיט את מבטו מן
מהמטרה העומדת
לנגד עיניו, אף
על פי שהדרך
ארוכה וקשה ורבת
מכשולים היא,
זאת משום שפועלו
של בועז רימר רץ
לפני האופנוע
ומשייף את הדרך
בעזרת נייר
זכוכית |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.