|
השער נסגר כבר ליום שעבר
השמיים הושחרו בעננים בלי צורות
אולי כבר הגיעה תקופת המעבר
ובאי ידיעה ממשמע הקולות
עוד פעם נאלץ לחכות למחר
ענן לבן יוצר דמות של אדם
הרוח סוחפת ענן שחור לתוכו
הצורה היא של חרב והכל נדם
המלחמה שהייתה נכנסה למוחו
והגשם שלאחר נהפך כבר לדם
טיפות של גשם מכסות ת'חלון
עושות תחרות אל שבריי הלב
הסטתי מהר את כל הוילון
כדי לא לראות לאן זה מתקרב
אך זה לא משנה עוד יופץ הקלון
שכולם יגיעו למקום שחרב |
|
|
פרגן היא אמרה
לי פרגן
היוצרים הללו
יודעים לעצבן
פרגן כל עוד את
יכול,
כמה כבר אפשר את
זה לסבול,
שום דבר לא
נותר
מכבודך
המנוכר,
וממחר בחמש
ושלושים עת
יצירותיך החדשות
פה עולות,
תפתח דף חדש
תפרגן לחדש
ותמצא חרוז יותר
נחמד...
ק. מרכוס, צאר
רוסי, בקאבר
ממלכתי, לפי
בקשת רעיתו נקרא
לה אחותי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.