יושבים על הספסל בלילה
מסתכלים על כוכבים
בוחן אותה היא השתנתה
ומיד הם נרדמים

מתחת לשמיכה קר
מתחממים בנגיעות
נזכרים בקשר שנגמר
מתבלבלים בין עולמות

שוכחים את עצמם
שוכחים מכולם
הם עכשיו לבדם
רק הם בעולם
מתרחקים מכולם
פותחים עולם שנרדם
בורחים מעצמם
עד שהאור יפרידם

על הרצפה מאוחר
מתבוננים בשמיים
מרגישים מאוד מוזר
עוד חיכוך עם השפתיים

זה בכלל לא בסדר
בכולם הם פוגעים
הם כבר הפרו את הנדר
ובלי לחשוב ממשיכים

אומרת לו שהיא אוהבת
אומר לה שהוא אוהב
כמו אש שמתפשטת
חזק הרוח נושב

השמיים מתחוורים מעט
הם בכלל לא מבחינים
הם נסחפים ולא לאט
על אף אחד הם לא שמים