|
בעקבות כרטיס רכבת:
שביל צהוב
אני פה הולך
הצילו לאי שם
מישהו קורא
אוזני אטומות
לצלילי רוח בודדים
עייני עצומות
למראות כואבים
שביל חיי
בין מציאות לדמיון
שוב מתעורר
מהקץ חלום
זוהי רכבת אחרונה
בכיוון אחד
ושוב פעם
אני
הולך פה
ל ב ד. |
|
|
"איפה היית ,
ילדי תכול העין
?
איפה היית ילדי
הקטן ?"
בוב דילן ,
פדופיל |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.