טיפסתי על קיר והוא היה ממש גבוה.
אהבתי אותו ככה גבוה,
זה נראה לי אתגרי שכזה, וזה עשה לי תחושה טובה בבטן.
סופסוף משהו שאין לי מושג אם אני אעמוד בו ואיך..
ומסביבי היו המון המון עכבישים גדולים, ועוד יותר המון עכבישים
קטנים ומצ'וקמקים.
כשטיפסתי, היה לי ממש קשה, ולא היה לי במה להיאחז, אז כל הזמן
יצא, ככה בטעות, שמעכתי כמה עכבישים קטנים.
רק את הקטנים במיוחד, כי בין הגדולים יותר היו גם הרבה שיכלו
פתאום לגדול ולתפוח ולאכול אותי, כמו שניסיתי למעוך אותם..
ואני, בכלל לא רציתי למעוך אף אחד, פשוט הייתי צריכה מקום
לידיים בדרך למעלה.
אבל זו סיבה מספיק טובה, או לפחות כך חשבתי לעצמי.
ויום אחד בזמן שטיפסתי לי ונהניתי לי, כהרגלי, למעוך
עכבישונים, פתאום ראיתי מתחתי עכבישון, ככה בערך מאה מטר ממני,
והוא הולך, ואין לו כ"כ מקום לידיים, אז הוא ככה בטעות מועך
עכבישונים בדרך.
והוא גדל וגדל ככל שהוא התקרב אלי. אני, שכבר הייתי ממש גדולה
וחזקה מלמעוך ככה בטעות עכבישונים אחרים, לא ממש פחדתי ממנו,
אבל הוא הסתכל עלי בכזה מין מבט, שתיכף ידעתי שמשהו פה הולך
לקרות, ולא ממש רציתי להתעמת איתו. אז זזתי קצת הצידה, ובטעות
דרכתי על עוד עכביש, בגודל בינוני.
כשהסתובבתי לראות על מי דרכתי, פתאום הרגשתי משקל ממש כבד
מעלי.
לא הבנתי מה קורה, אבל תיכף הצלחתי לשרבב את הראש שלי החוצה,
בקושי.
הסתכלתי עליו ולא האמנתי. העכביש השאפתני ההוא השיג אותי
בגודל, ובמקום על הקיר.
ואני, העכבישה הקטנה יותר, נמצאת כרגע מתחת לכף רגלו השמאלית,
השלישית, וממשיכה איתו לאן שהוא הולך.
יכולתי לנסות להיחלץ משם, אבל , אתם מבינים, כשמישהו אחר
מוביל, אתה אף פעם לא מרגיש רע כשאתה דורך על עכבישונים בדרך..