עיניים כחולות כתכלת הרקיע ,
בלורית צהובה ,
כשמש זהובה ,
גבוה וצנוע ,
עדין ורגיש ,
אדם נפלא ותמיד נגיש ,
ידיד ורע ,
אדם שתמיד הכל ידע ,
אהבנו אותך ,
תמיד שאלנו אותך ,
נולדת בשווידיה ?
והיית עונה בחיוך ילדותי ,
לא אני צבר אמיתי ,
עוקצני ,
תמיד אזכור אותך , היית חלק מאיתנו ,
חלק מחיינו ,
בבסיס שהמפקד לא התייחס אלינו .
תמיד לכביש איתנו יצאת ,
לעבודה כפוית טובה , לטראמפידה ,
לרשום דוחות לחיילים בשער הכניסה ,
תמונתך בזיכרוני קפואה וחיה ,
כסרט שלפתע נקרע ,
כתמונה שלעולם לא דהתה ,.

השיר הזה נכתב לזכר סרן רול טל ז"ל
מפקדי בבסיס משטרה צבאית צריפין ,באר-שבע,
היה הנרצח הראשון באינתיפאדה הראשונה   ב- 1988
בעת שהוא בהוא שירת כמפקד משטרה צבאית עזה .
זכור לי היטב כמה שמחתי עבורו כשהוא מונה למפקד
התחנה  בעזה . אני כל -כך אהבתי לשרת בתחנת משטרה צבאית עזה .
שירתתי בה שנה ואני הצעתי לו לקבל את המינוי .
זיכרו יהיה חרוט במוחי לעד .
כמה אכזר הוא הגורל בארץ הזאת . אנשי חאמס ביצעו בו מארב
מתוכנן באוגוסט 1988 .