מראות של טינה; מלטף בשפתיים קלופות -
פיות פעורים לקריאה ניסורה
מבריחים מילה מקוננת
כדי לחוס על ניצולה מבושמת בטרחה יתרה
בשושן נובל של מלאכת-הנשמה.

בלימת-הכיעור מזעיקה להעמיס עוד קורבן טירון
לתלם של לוע דמוני -
שתיקה מנומסת כאות מחאה לפרגון התאבלות ועוון,
והמילה - כאלם - עדיין חסומה בתקרית פרצנית.
והיד הקטועה בסימן-שאלה מתעוותת - מעלה
להצית מחשבה מסורסת.

מזוקק המרי, אלמוני כהרוג תמהוני, צל-צלו של גיבורי לא-נודע,
אשר מתחרש למילה מכורבלת, מתכחש לגרירת הדמעה.

תוצרת הארץ; יבואנית נאמנה של גוויות אובדי-שם -
כליל (מעוטר בקוצים) - מייפה מסיכת-עינויים
טבולים בה תווי-פנים מסולפים,
פיות מגולפים בקצוות ומשוכים לחיוכים אמיצים.
בבוא-היום אדע גם אני לייצר חייכנות ראוותנית
בעליצות לצחקק בתוכי, שם בפנים.

באופק חסר-הפרדה מדרבן
חוש-שפיות מחוספס של דור-הרקפת,
בריחה מרדנית - שגייה באשליות בתבונה מזדקרת.
נתלמד למות את החיים אחרת
בעווית אומללות שהשכלנו לחיות בגוויעה.