בהתחלה הכל היה יפה היינו חברים,
לאחר שלוש שנים הצאתי לה נישואים,
היא הסכימה והפכנו להיות זוג מדהים רק שלאחת כמה חודשים התחילו
הדברים הנוראים...
בהתחלה היא אמרה "זה יעבור" אני כמובן כמו טיפש האמנתי.
אחר כך בלילות היא לא הייתה איתי בבית היא הלכה לברים לחפש
ריגושים, היא אמרה שזה לא שאותי היא לא אוהבת היא פשוט רוצה
להיות חופשיה, ואני חשבתי אם חופשיה פירושה זה לבגוד עדיף
להיות כלואה בכלוב ברזל ענק שאת המפתח אליו איבדו מזמן.
שהיא הייתה רעה... כך אמרתי,
שהיא הייתה רעה, לה הקשבתי.
ועל הטעות הזאת אני משלם כל חיי.
כי ממני היא לא נפרדת היא עדיין אוהבת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.