מר פרס אמר שהוא רואה חזון , מחר חדש , תקווה לעם הישראלי ,
אוי אלוהים ,  rewind  שוב פעם אני רוצה לשמוע אותו אומר את
המשפט הזה " מזרח תיכון חדש " ,  rewind "מזרח תיכון חדש " רק
עוד רגע .. עוד שניה הוא ידבר על היונה הזאת , היונה המזוינת
הזאת , תשיר איזו זמרת עם ח' וע' "יונה עם עלה של זית " אתם
רואים אותה  עפה עכשיו בשמיים ? את היונה הזאת? עפה לה  בשלווה
בשמיים בדרך לתיבה הגדולה ?  אני רואה אותה ,  rewind במוח ,
שוב  אני אזכר מה הייתי עושה לה... הייתי תולשת לה את כל
הנוצות כדי שתגלה את הכיעור שלה , שחור ואדום תחת מסווה של לבן
, הצביעות הזאת  .  הייתי  שורפת את עלה הזית הטרי שלה כדי
שיתישן , ויהפוך לזיכרון. זיכרון - המילה הזאת עולה וישר אני
אדחוף אותה בחזרה פנימה . ,  rewind , כי אני עכשיו עסוקה
בלתכנן על היונה שהשאירה בחוצפתה נוצה לבנה על אדמה רקובה מדם
מדם כל אלה שבמקריות בקלות בשניה קלה הלכו , מתו , הסתיימו ,
נגאלו , נפטרו , בשלווה , בסבל , בגבורה ובסתם . בעיקר בסתם .
ומה היא והנוח המזוינים שלה חושבים? כל המיים שבעולם , כמה
תושקה האדמה וכמה שהיונה תהיה לבנה לא יגרום לדם של רבים
ותמימים שנוטרו במיים קבורים לשתוק . "לא תגרמו לי לשתוק "
השלט רועד בכף ידי .
"מה את עושה?" נשמע צליל מאחורי של דפיקה בדלת .  עוצרת לי את
ה,  rewind באמצע . "שוב את רואה את הקלטות האלה מלפני 5 שנים
?" שאלה אחותי ובעצבנות שלפה את קלטת הוידאו מהמכשיר . הערוץ
חזר לכתובת שלו "יום הזיכרון , השידורים יתחדשו ב 7"  ושוב
המילה זיכרון יצאה אני כמעט  דוחפת אותה פנימה בחזרה ,  אבל אז
לשניה אני כמעט מתבגרת ... רגע ..  rewind