ורוניקה ד. דיי / ביופי אלוהי |
נשבתי בקסמיו
ידעתי מה יופיו
לא ידעתי שיכאב.
מלמול רך אך נחוש
באוזני חזר וחזר:
נחמדים הם רומנטיים,
היפים, הרפתקנים.
האדיבים קרוב לודאי שמאוהבים הם,
אך את מהמציאותיים-
ואתם למדרכות שייכים.
קמתי ממקומי ובשאגה אדירה הכרזתי:
לו נגאלתי ממותי
לא הייתי כה שמחה,
כמו שהייתי
לו הייתי נגאלת
מהאהבה.
הימים הפכו שנים,
והדקות שעות,
אך אני גמלתי בליבי פעמים רבות,
אני עם ה"אהבה" סיימתי!
וכמוה גם עם האגדות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|