יעלי תמיר / דילוגים בשדה מוקשים |
ואני- בצלו, לא נאמנה לרוח הקרב,
לא מדלגת בשדה מוקשים. נופלת-
כמעט.
בדרך להציל מלכה שבויה,
שמה לא בטוח, גם הדרך ושאר
הסימונים. אבל נצעד. בזהירות.
תרמיל אבן יד מצפן רבי
תן לי את הדרך, תני לי תחושה.
המון זמן צל רודף למלחמה אחרי.
מעולם לא נלחמתי.
שמועות על נזיר מסתובב
נתנו לי תחושה. אולי.
הפעם אצעד לפי הסימונים.
ואת,תמר, כבר לא מדלגת איתי.
לא בשדה מוקשים ולא בכלל.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|