[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







סימון זילף
/
שיחה עם כיסא

הקדמה: שיחה קצרה עם כיסא, כפי שהונצחה ע"י הנביא וויד בספר
חזון הדוד יחזקאל.

התישבתי, הוא עמד והביט עלי במבט קפוא,
"שלא תעז לירוק את
האפונה הזו"  צעק עלי,  "אפונה זו קודש היא", "מה אתה
חושב שאפונה זה צעצוע?" "אל תענה לי אפילו!", "איך אתה
מעז" צעק, "איך אתה מעז לפסל בפירה?", רציתי לשבור לו את
הרגלים, "אתה קוף? תגיד לי, מה הבעיה איתך?", הוא ירק שבבי
עץ בעודו דיבר, "מה אמא תגיד על זה? אה?" "אל תגיד לי
זרעים".

לא העזתי לענות לו, הוא המשיך בצעקותיו הבלתי פוסקות, כעס זה
כל מה שהרגשתי, זעם, רציתי לשבור אותו לחתיכות קטנות ולזרוק
לאש. בלי להבין מה אני עושה תפסתי אותו הסתכלתי לו בעיניים
ואמרתי לו: "גם אני אלוהי".







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"ובסוף זה נשאר
כחול"






מתוך "1001
סיומי משפטים"


תרומה לבמה




בבמה מאז 21/4/02 17:42
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
סימון זילף

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה