פעם הצבעים שהיו מסמלים אותי היו כחול ולבן
היום זה כחול לבן ואדום.
אני- כמו כולם אוהבת לתת לאחרים
אפילו כלאחרים זה לא מגיעה.
לא ממזמן רבתי עם האהוב שלי
עכשיו כל מה שאני רואה זה אדום
הוא כל היום מכה אותי.
אני מדממת מכל מקום, מהפרצוף ועד לרגליים.
אני מודה שבהתחלה הכל היה ורוד ויפה
ולפעמים נראה לי שגם חלק מגופי מושך ימינה והחלק השני שמאלה.
ולפעמים אני עצמי גורמת לי לסבול.
אבל עכשיו אני מצטערת כל כך על הכל
אפילו החבר הכי טוב שלי, שאולי קצת רחוק ממני וגר ביבשת אחרת
אפילו הוא כבר כועס עליי, אבל בסך הכל מה רציתי
שאני יהייה אני בלי חלקים של אנשים אחרים בתוכי!!
ולמה אם הלב שלי הוא רק שלי החבר שלי רוצה לקחת חצי ממנו?
כאילו כשאומרים שהלב שלי הוא שיך לך זה לא אמור להיות באמת!

פעם היו לי הרבה מאוד חברים אולי חברים בכאילו אבל עדיין
חברים.
היום מאז שהחבר שלי ואני רבנו כולם שונאים אותי.
רק לפעמים נראה לי שבאמת החבר הטוב הרחוק שלי מהיבשת הרחוקה
הוא זה שמבין כי לא ממזמן גם בו משהי פגעה.
ובדיוק בדבר שהכי סימל אותו. כולם הכירו אותו דרך זה.
ואין בן אדם אחד אפילו שלא ידע מה זה אומר!

אני בסך הכל רוצה להיות שוב אישה יפה
שחוגגת חמישים וארבע שנה.
ואם אף אחד לא יתערב כמו המשטרה
לא נראה לי שאני יסרוד עוד שנה
אז בבקשה ממכם בבקשה תעזרו לי!!!
בבקשה...