סוניה רמפל / זיכרון שנגמר |
ניפגשנו שם לאור הנרות
לא היה צורך לחכות
כל כל תמימים
כל כך קרובים
על הריצפה נפלנו חבוקים
אתה תא הראשון ולא האחרון
אבל אותך אהבתי המון
היתה לי הרגשה
ורק עכשיו בטוחה
שיותר מכל אהבתי אותך
וכעת
הרגע שכל כך
מזמן נגמר
אצלי הוא לא יותה מרגע
בעבר
אור הנרות
לא צריך לחכות
כל כך קרובים
הזיכרונות נישמרים
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|