אני נמצא עכשיו על הרכבת ההרים של ההווה.
הרכבת כבר עשתה עשרות סיבובים -
במסלול המוכר לי היטב מהעבר.

בהתחלה לא ידעתי לאן הרכבת תוביל -
או כמה זמן המסע ימשך,
בהתחלה זה היה כייף -
התרגשתי, פחדתי, התאהבתי, התעצבתי, התאכזבתי...

אחרי סיבוב אחד רציתי עוד אחד,
אחרי סיבוב שני -
כבר נשבר לי.
הנה סוף המסלול למה הרכבת לא מאיטה?
אוי לא, אני לא מצליח לעצור את רכבת המסריחה.
הנה אני עושה עוד סיבוב אל העבר.

עכשיו אני מכיר את המסלול היטב,
הוא כבר לא כייף,
אני מרגיש מועקה, עצב, וחולשה,
אני חסר עונים -
תקוע ברכבת ההרים.
אני מביט סביבי,
ורואה עוד מתקני שעשוע שעדיין לא ניסיתי.

איך ממשיכים קדימה?
איך יורדים מרכבת ההרים של ההווה?