הן כשפתני כשף זה מכבר
ללכת שבי בקסמייך
אל בין סורגי ליבך
הכולאים את נפשי בו
ואין יוצא ואין בא;
ההגיעה העת לשלח בי
גם קלגסים מסומררי מגף
ומאוב להעלות ייסורים
שארוכתם השלימה בי
רק מקרוב?
מתוך צוהר אדום
אנפנף מטפחת לבנה
לפני שתדמם גם היא:
אספי שבריי מהריסות ליבך
כנסי עדרי אהבתך
ושוב נקישות לבבותנו
יסעירו אבק מדרך אהבתנו
עד לב השמים. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.