|
עצב
קבוע
מן הדמיון
הכל מוגזם
מול העולם
למטה
אלף פסים
של מדרכות
אלף תמונות...
לנוח מול הרוח
הרים של גגות
מתוך הערפל
מתמוססים...
קירות לבנים
אלף תמונות
יעברו
בין העיניים
יעלמו
ים של תמונות
סתיו...
|
|
|
שיר הלל למשמש:
הו, משמש,
אתה כה כתום
אתה אינך ירוק,
ובסופך אמצע
גוגו
לעולם לא
תאכזב,
משמשי היקר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.