טיפות של גשם נופלות לי על הפנים
והלוואי שהיית פה.
ודם בכל מקום, ורעש, פיצוצים
והלוואי שהייתי שם.
ואני מסתכלת סביבי,
מחכה כבר לסוף,
שיבוא,
אך הוא לא בא.
מתעוררת ממחשבות, חלומות בהקיץ
לתוך שורה של נקבות שמשחקות את המשחק.
לא מוצאת את עצמי,
בודדה בתוך שורות של חדורות אותו רעל שנקרא
מוטיבציה.
והלוואי שהיית כאן.
והלוואי שהייתי אחרת.
והלוואי שכולם יבינו. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.