לילך מרום / דלת |
לנקות שברירים של חולשה
ולראות שלא כמו ממקודם
אני יכולה לראות ולא לרצות
ישבת מולי מרגריטה ביד
וחיוך שממיס לבבות
והסתכלתי לך בעיינים והבנתי
שאהבות ראשונות אי אפשר לכבות
נשקת אותי והאש נדלקה
ושרפה לי את כל העכבות
שכבתי עירומה אצלך במיטה
ואתה הערצת את כולי
וחייכתי כי אחרי שנים של כמיהה
אתה עכשיו שלי
ובבקר הכנסתי אותך לתוכי
כי רציתי לסגור את ליל האתמול
כשאתה זורם בדמי
והדלת שרציתי לסגור
עכשיו פתוחה לרווחה
ואני עומדת בפתח
ולך מחכה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|