|
יש לי הרבה חותמות בדרכון גופי
של אלה שאהבתי ואלה שאהבו אותי
אני מסתכלת עליהן ומחייכת
לפעמים אני בוכה
יש חותמות שאני רוצה שוב
של מישהו שהיה יותר מסתם אהוב
אבל הזמן עובר והחותמת דוהה
וכל מה שנשאר זה זיכרון סובייקטיבי של מה שהיה |
|
|
מי שבא אלי
הביתה ולא מביא
לי מתנה, אני
חושב שהוא בעצם,
קצת בן זונה.
יהודה אטלס מספר
לנו בכיתה ג'
בפגישה בבית
ספר, על שיר
שבסוף החליט
לצנזר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.