תמירה ונאווה דמותך בחלומי,
קורנת וזוהרת, משכרת את רוחי.
במשעול צר במורד בוסתן מוריק,
נשאתי פעמיי אליך מחמדי.
שגיא ונשגב הוא הרגע בצידך,
ואליי דביר מקדשייך אפלוש בשינתך.
אביס את הרוע ואכלה אותו מקרבך,
אנתץ את צרייך ואנסוך שמן לראשך.
כי את יפעת תבל, את הדר בתפארתו,
את חן הכוכבים, את יהלום ממלכתו.
פנייך ישיטו רבבת ספינות ואצא להלחם בחומסייך.
את עגובתי את, את נשימתי.
את חלומי את, את כלתי.
טמירה ונאווה דמותך בחלומי,
האם תהיה זו שלי? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.