מירב בירנבאום / עדר |
והיד המכוונת היא
הממשלה.
לפנות בוקר מוצא הוא
לרעות
ולקראת ערב חוזר
לגלות,
לגלות שאין מה
לשתות.
נלקח הכל ללא רחמים
משום שכאן הם כבר
לא מוצעים.
היד בנסיגה גם כן
המדינה,
ואיתה כל העדר,
וגם הוא איתה.
(מוקדש ל-121)
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|