דוד נניק / סליחות |
ומחילות של טוהר
מערות לתוכי את הנוזל
המכיל את יסודות הנפש
המכלה את השנאה,
ובקישקוש זנב כלב המבקש ליטוף
מרחרח את העתיד הלא נראה לעין.
דלתות הזזה מזכוכית
נפתחות ונסגרות לפי מקצב צעדים
חוזות את רגע הכניסה
מונעות את רעש ההמון,
וחלונות גבוהים נפתחים
להזדמנות-
יש השואפים אוויר
יש המתאבדים.
עין אחת בוכה
לחי שניה כואבת
השרירים תפוסים והשיחה ממתינה למענה
למען האהבה.
סליחות
שליחות של רצון טוב
דלתות נפתחות מעצמן
לסיכוי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|