ורד נבול / הורסת שמחות |
השמש זורחת, ציפורים מצייצות,
החיים נפלאים עד שעיני נפתחות.
פוקחת עיני, הכל הופך לשחור,
מסביב הכל קרח, מגעיל, אפור,
הכל קר, חוסר אהבה.
למה אני הורסת עולם כה נפלא?
זה לא בכוונה, זה מחוץ לשליטה,
נולדתי כזאת- הורסת שמחה.
הרדימו אותי- זאת בקשה,
קצת ציאניד יעשה את הפעולה.
ואז יהיה לנצח עולם,
יפהפה, מדהים עם אושר לא נגמר.
אז ביי! מצטערת עכשיו יהיה טוב,
אני במקרר במקביל לעוד כמה גופות.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|