"דנקנר, עוד חמש דקות לשידור", אמרה המפיקה,
- "איפה טומי?",
-" הוא הקים מפלגה, אתה לא זוכר?",
-"ואללה, נכון, טעות שלי, איפה דן?",
-"חולה",
-"שיהיה בריא", אמר דנקנר, והתיישב במקומו,
-"אתה אמור להחליף אותו, אמנון",
-"אני?", שאל דנקנר בהשתוממות.
-"אז מי חשבת, מר. בראון?".
-"צודקת", ענה דנקנר, בעוד המאפרת עושה תיקונים אחרונים לפני
השידור.
-"3 דקות לשידור, דנקנר, כולם מוכנים?", שאלה המפיקה.
-"כן", ענה אהוד ברק,
-"מוכן ומזומן", הצטרף ביבי.
"שתי דקות לשידור", הכריזה המפיקה.
"מיטל", פנה דנקנר אל המפיקה היפהפיה והנחשקת," אכפת לך לבוא
לאיזה כוס קפה אחרי התוכנית?".
-"בשמחה, אמנון",
-"יופי", אמר דנקנר, "יופי".
-"דקה לשידור", הרימה מיטל את קולה.
-"מיטל, יש לך חבר?".
-"לא אמנון, לא כרגע",
"מיטל?",
-"כן, אמנון",
-"את רוצה להנשא לי?", מיטל הסתכלה עליו בעיניי הכחולות
והנוצצות ואמרה, "כן אמנון".
"יופי", אמר דנקנר, "באמת יופי".
-"כולם מוכנים?, 30 שניות לשידור, אהוד, אתה מוכן?, ביבי?".
-"מוכנים", ענו שניהם בתזמון מדויק.
"יופי", אמרה מיטל, "יופי, 10 שניות לשידור".
"מיטל?", פנה אליה דנקנר.
"זה לא הזמן אמנון, חמש שניות לשידור".
"אין בעיות, אחרי זה נדבר. לא אמרת לי, מיטל, במה דן חולה?"
"שחפת", ענתה, והוסיפה, "3 שניות לשידור, מחיאות כפיים
בבקשה".
המנגינה החלה לבקוע מתוך מסך הטלויזיה הקטן, ומחיאות כפיים
צורמות מילאו את החלל הקטן והאינטימי.
"שלום לכם גבירותי ורבותי, הצופים בבית, ראש הממשלה הנכנס אהוד
ברק, והיוצא, בנימין נתניהו. שלום גם למאזיני הראדיו - ראדיו
מרכז, ראדיו צפון, ראדיו קול רגע,רשת ב', וגלי צה"ל, השאלה
העומדת היום על הפרק - מה הסיבות לכשלון הבחירות מצד מר.
נתניהו, וכן גם ההצלחה הגאנדיוזית מצד ראש הממשלה הנכנס - מר.
אהוד ברק. נתחיל איתך אהוד, איך הייתה ההרגשה כשראית את המדגם,
והפאר בינך ובין ביבי עמד על למעלה מעשרה אחוזים?".
-"ובכן אמנון", ענה ברק, "ברכותי על האירוסים, ולא רק זה, יש
לי עוד דבר להוסיף, אני - אהוד ברק מתפטר מראשות הממשלה".
דממה האולפון, מהחדר בקרה, נשמעו קולות צורחים וצווחים, אך
דנקנר לא נכנס לפניקה.
"תודה לך אהוד", ענה, "אין ספק שתוזמן לחתונה",
-"תודה דנקנר", השיב אהוד.
"ובכן,לאחר שמיצינו זאת, נעבוד עתה אל ראש הממשלה היוצא - מר
בנימין נתניהו, שלום לך, השאלה העומדת על הפרק - על מי תלויה
האחריות לכישלון הליכוד בבחירות?".
"ובכן אמנון", השיב לו ביבי, "ברצוני להוסיף לדברי ברק, שאני
בנימין נתניהו, אני....., אני......"
-" כן ביבי", פנה אליו אמנון, "אני בטוח שכל הקהל בבית כבר
אוכל את ציפורניו, אנא, השלם את המשפט".
"אני......", חזר ביבי, " אני......אני יוצא מהארון".
-"מה???!!!", צעק לעברו דנקנר, "זה לא יכול להיות - שערוריה
גבירותי ורבותי".
-"אבל אמנון", פנה אליו אהוד ברק,
"כן אהוד",
-"אני הרגע אמרתי שאני מתפטר מראשות הממשלה, זה לא מזיז לך
אפילו בקצת".
-"בטח שזה מזיז", השיב לו דנקנר, "ועכשיו נעבור שוב אל הידיעה
המרעישה - ביבי יצא מהארון, ספר לנו ביבי - איך? ולמה?, האם
זאת השפעה ישירה מהבחירות?".
-"לצערי אמנון", השיב לו ביבי, "גיליתי לאחר הבחירות, בחדר
בבית מלון, עם שרה, שאני לא יכול - פשוט לא, אני לא אוהב נשים,
לא נמשך אליהן - פשוט לא".
-"כפי שאמרתי", פנה דנקנר אל הקהל, "מסמך אנושי מרגש".
-"שלוש שניות לפירסומות", צעקה מיטל לאוזנייה של דנקנר.
-"ובכן גבירותי ורבותי, תחזרו אלינו לאחר הפירסומות, ונגלה עוד
על הסיבות האמיתיות, ועל ההשלכות על הידיעה הבלעדית זה הרגע
נאמרה בתוכניתי- ביבי יצא מהארון!!!".
מחיאות כפיים מהקהל - והשידור עובר למקבץ הפירוסומות.
"מיטל?",
-"כן, אמנון".
"את חושבת שאני יפה?".
"חתיך אמנון - חתיך".
"מיטל?,
-"כן אמנון?".
-"בואי שנייה".
"דקה לשידור", צעקה מיטל, והמשיכה "בשביל מה אמנון?".
-"אני חייב, לא יכול להתאפק".
"לא יכול להתאפק למה?,  שלושים שניות לשידור", צעקה בקול.
"מיטל - אישתי עזבה אותי לפני שבוע - ברחה עם התאילנדית".
-"אני מצטערת אמנון - אל תדאג, אני יפצה אותך אחרי התוכנית".
-"תודה מיטל - תודה".
-"חמש שניות לשידור", אמרה מיטל, "כולם מוכנים?".
"כן", ענה אהוד.
"וואו, אני פשוט מתרגש - איזה מדהההים, וואו, אני מוכן -
בהחלט" -  ענה ביבי.
"מיטל?".
-"כן אמנון, אבל מהר".
"מיטל", פנה אליה דנקנר, "זהו היום הנפלא בחיי".